פסיכולוגיה ואמנות (שעור וירטואלי א.)-שלומית מילמן
פסיכולוגיה ואמנות (שעור וירטואלי א.)
נושא השיעור: הנימפה במיתולוגיה היוונית.
הנימפה במיתולוגיה היוונית הינה דימוי המשקף את התפתחות המיניות בעולמה של הילדה ההופכת לעלמה.
רקע לנושא (או כיצד הגענו עד הלום....)
יצאנו לדרך כשפגשנו את איילה ("בטיפול") הלא היא איימי בגירסה האמריקאית שמנופפת את ציור הנימפה על ידיה המגובסות כאשר היא נשאלת מי הוא מאמן אתלטיקה שלה. איילה /איימי, ספורטאית (מתאמנת על מנת לייצג באולימפידה) , בת להורים גרושים, מגיעה לפסיכולוג על מנת לקבל ממנו אישור לצרכים בירוקרטיים בעקבות נפילה/תאונה /התאבדות.
לצורך מתן ה"אישור" מתפתח טיפול הסובב סביב שאילת שאלות טורדניות (לטעמה) ו"חפירות" מיותרות בפרטי המקרה ובעברה. לנגד עינינו נחשפת ילדה המגיעה כשהיא על סף ההתבגרות המינית (נראית אנורקטית, עסוקה בגוף וגבולותיו)....איילה /איימי עוברת שלבים קריטיים בעיצוב הזהות, שלבים אלה שעונים על מצבי משבר (על רקע מיני ומשפחתי) ועולם חוויתי טעון ורצוף סתירות. אילה/ איימי בונה תפיסת עולם המתגבשת לאורם ובעיקר לחשכתם של החוויות המיניות הנאגרות בגופה (שברים, הסתכנות, התגרות) ובנפשה (תהיות בעקבות יחסים ומפגשים אסורים).
תיזכורת (או במה עוסק/עסק הקורס).
במפגשים המשמחים (אותי בכל אופן, ) סקרתי את שלבי התפתחות האדם (תינוק בא לעולם, פעוט, ילדות תחת הכותרת "זה לא יעבור עם הזמן") ועתה אנחנו מעמיקים בשלב ההתבגרות המינית שהילד/ה, נער/ה נדרשים לו, הן על-ידי עצמם והן על ידי החברה (זכרו: אין קורבן מבלי שמישהו/י יהיה מוכן להתקרבן) .
הכרנו, חווינו את "בערת המיניות" בשיר "הבגד" של דליה רביקוביץ (אדום/אש וכו'), בסרט "דיוקן נערה עולה באש", לצד יצירות " במחול: "פולחן האביב" לסטרוינסקי (מיניות החברה הפרימיטיבית), פינה באוש (התעוררות מינית הרסנית של הנערה), מוריס בז'אר (מיניות הנער וגבריותו).
הקשבנו לתשוקה הבלתי נשלטת, ולאש היצר הפוקדת את האדם (הגבר במקרה זה) בהתבוננות בילדה/ נערה צעירה בפזמונים עממיים כמו "אל תעברי לבד ילדה ברחוב" "בשמלה אדומה ושתי צמות", "אהבת פועלי הבנין", 'מוג'דה' ילדת הפלא מטורקיה ומיקי גבריאלוב בשלל פזמונים ומחוות שבחלקם מסמרי שיער (לטעמי) ושירו של קצנלסון "רוח עצוב". במהלך השעורים, הסברתי עד כמה חשובה התרבות העממית ועד כמה חשובים המנהגים, הפולקלור, הלשון והעולם הספונטני (פליטת מילים וכד') בהקשר לעולם הלא מודע של האדם (התפיסה של פרויד ,יונג ואחרים) ומקומו בעיצוב זהות, תיפקוד, גוף, רגש ומחשבה. בשלב זה אנחנו בוחנים את אופן ההתפתחות ומקומה של המיניות בעיצוב עולמה של ילדה תמימה.
חזרה לנושא השעור : הנימפה
הנימפה הנה מוטיב (נושא או אלמנט סגנוני אסתטי החוזר על עצמו) במיתולוגיות השונות.
בשעור היום ובשעורים הבאים אחריו נעמוד על כמה מגלגוליה של הנימפה:
א. נימפה
ב.סירנה
ג. בת הים הקטנה
ד. לורליי
א. הנימפה במיתולוגיה היוונית.
משמעותה של המילה היוונית נימפה היא "שזה עתה נישאה" הנימפות מקושרות למים הזורמים למעיינות ולמפלים. כבר במשמעות הזועקת מהמילה ניתן לחוש את עוצמת האירוטיקה.
המילה מכוונת לעבר טקס הבעילה המביא לידי ביטוי בעוצמה רבה את הכוח האירוטי הטרי, צעיר ורענן המצוי בהן.
מקומן של הנימפות הוא בעיקר במים...בשל זיקתן ליסוד המים הן דו- משמעיות:הן נקשרות ללידה ופריון מחד, אך מאידך, נוטלות חלק בתהליכי פירוק ומות.
יונג שהוזכר רבות לאורך רב המפגשים רואה בנימפות היבטים עצמאיים של הצד הנשי הלא מודע הכרוך בפיתוי, ריבוי ופירוק.
זהוי האשה עם טבע טרום תודעתי מבוטא בדימויים טרום אנושיים של האשה : נימפה וסירנה.
הנימפה היא יישות נשית כייצוג של המים (מי השפיר, רחם, כחול) או היער (צמיחה, לבלוב) ירוק), והסירנה עליה נלמד בשעור הבא, היא דמות שחלקה העליון הוא אשה וחלקה התחתון הוא חיה (גד,ציפור, נחש).
נימפה היא בעלת קיום אוורירי, ללא מחויבות ממשית לחיי המציאות. הנימפות פנויות למחול, מוסיקה ויצירה. הכח האירוטי המצוי בהן (לעתים שלא בידיעתן) מושך אליהן גברים ומעביר אותם על דעתם ועל כן גם גורם לאובדנם ולמותם.
התחומים בהן הן עסוקות רוויי אנרגיה מינית : מחול (זכרו במה עוסקת איילה/איימי) , מוסיקה (בהמשך נפגוש את כוחה של הסירנה) ..וכמובן, יצירה באשר היא.
הערה: חווינו את החותם שמותירה הנימפה בחיי הגברים דרך שירו של ביאליק "רק קו שמש אחד" ושיריו של בודלר המשתייך לזרם הדקאדנס. יצירות אלה מהוות "מראות שתיה" מהם המשורר גומע בשקיקה...
חשוב לי לציין שהמושג "מראות שתיה" שבחרתי בו לתאר את הזיקה של ביאליק לבודלר ואחרים לקוח מ"ספיח": " הם הם מראות שתייה לנפשי, צורות יסוד, שניתנו לי משמיים חינם, נדבת אלוהים וחסדו, עקב רך שני וקוצר ידי ועקב אלם שפתי וכליון לבבי. רך וקטן ועזוב לנפשי..."
כמובן שלאחר הביקור באתרי הנימפות באחד מהשעורים הבאים נשוב לשירים אלה שפגשנו בכתה.
עתה למטלה:
לפניכם/ן שני ציורים בהן מצוירות נימפות. בראשון מצוירות נימפות ובשני נימפה אחת. יש למצוא (לפחות 4-5 בכל ציור) תכונות, מבעים, צבעים, צורות וכד' המדגימים וממחישים את החומר התיאורטי שפרסתי בשיעור.
בכוונת מכוון איני מציינת את שמות הציירים. אתייחס אליהם בשעור הבא.
