מוסיקה מהאיים הבריטיים –חלק מס' 2 - דידו ואניאס מאת הנרי פרסל;

 | עדכון אחרון: 04/05/2020 11:15

מוסיקה מהאיים הבריטיים – המשך

דרמה ומוסיקה

2. האופרה דידו ואנאס מאת הנרי פרסל (Henry Purcel )

האופרה דידו ואנאס מאת הנרי פרסל נחשבת לאופרה האנגלית היחידה מתקופת הבארוק שמפורסמת עד היום. לעומת האופרה הבארוקית שנוצרה באיטליה ויש בה בעיקר אריות מורכבות ווירטואוזיות שנועדו לתת במה לסולנים ולסולניות, יש באופרה זו קטעי מקהלה רבים (כבר הזכרנו שהאנגלים אוהבים מקהלות), וקטעים תזמורתיים נפלאים.

הנרי פרסל (1659  - 1695), הוא מלחין אנגלי מתקופת הבארוק. בתקופת הבארוק באנגליה אין מלחינים בולטים כמו בגרמניה ,איטליה וצרפת. פרסל הוא יחיד ומיוחד בתקופה זו - המוסיקה שלו מקורית, רעננה ועשירה. הוא הצטיין ביכולתו להתאים את סגנונו ואופן עבודתו לטעמים ולמצבים החברתיים והכלכליים שהשתנו תכופות במהלך חייו, ושילב בכתיבתו יסודות סגנוניים איטלקיים וצרפתיים יחד עם עיצוב סגנון אנגלי מיוחד במינו. חדשנותו בתחום התזמור, הצורה המוזיקלית ויוזמה באופן שיווק יצירתו לקהל הרחב, היוו השפעה מתמשכת על המוזיקה האנגלית גם שנים רבות לאחר מותו. במאה ה-19, עם התעוררות הרגשות הלאומיים והחיבה למוזיקה עתיקה, זכתה דמותו של פרסל למיצוב כמלחין האנגלי הגדול בכל הזמנים. בתחילת המאה ה-20 מצא פרסל את מקומו עם המלחינים הלאומיים הגדולים של תקופת הבארוק כגון: מונטוורדי, באך, לולי וטלמן.

נאמר על פרסל כי התחיל לחבר מוזיקה כבר בגיל תשע. היצירה המוקדמת ביותר שאפשר לשייך אליו בוודאות היא אודה ליום הולדתו של המלך, שנכתבה בשנת 1670 (תאריכי יצירותיו אינם ודאיים במקרים רבים, על אף מחקר לא מבוטל.) חיבור האופרה שלו ״דידו ואניאס״ של נחום טייט, נחשב לאבן דרך חשובה בתולדות המוזיקה הדרמטית האנגלית. הביצוע המתועד הראשון של האופרה התקיים בשנת 89–1688 בבית-ספר לנערות בצ'לסי. אולם, קשה לומר בוודאות האם היה זה ביצוע הבכורה. למעשה, מחקרים אחרונים אודות הטקסט ואודות הדימויים המופיעים בו מחזקים את ההשערה כי היצירה נכתבה כחמש שנים מוקדם יותר, ויועדה לביצוע פרטי בחצרו של המלך צ'ארלס ה-2 (אשר מת בראשית   .(1685פרסל מת בביתו שבווסטמינסטר בשנת 1695, בגיל שלושים ושש, והשאיר אחריו אישה, פרנסס פרסל, ושלושה מששת ילדיו. הוא נקבר במנזר וסטמינסטר, סמוך לעוגב עליו היה מופקד.

דידו ואניאס (באנגלית: Dido and Aeneas) נכתבה על פי ליברית מאת נחום טייט. היא בוצעה לראשונה באביב 1689 ועל כן מספרה הקטלוגי הוא Z.626. יש בה שלוש מערכות והיא נמשכת כשעה.

האופרה מבוססת על סיפור מתוך הספר הרביעי של אנאידה מאת המשורר וירגיליוס, ובו מסופר על מלכת קרתגו האגדית דידו והנסיך הטרויאני אניאס (בן דמותו הרומי של אודיסיאוס היווני) , שהגיע לקרתגו (עיר מדינה בצפון אפריקה של היום) כניצול, כשספינתו טובעת לחופיה.  אניאס ודידו מתאהבים. הכול חוזים גורל מאושר הן לקרתגו והן לטרויה, אלא שכוחות הרוע מתערבים ומטעים את אניאס להאמין שצו גורל מחייב אותו לעזוב את קרתגו תוך זמן קצר כדי לייסד את רומא. למען אהבתם אניאס מוכן להפר את הצו ולהישאר עם דידו, אך היא חוששת מזעם האלים ואינה מוכנה לכך. היא משלחת אותו מעל פניה, וכיוון שאינה יכולה לחיות בלעדיו, מייחלת למוות.

האופרה נכתבה במקור לביצוע בבית ספר לבנות, כך שכל התפקידים הושרו בקולות סופרן ואלט. לאחר הוצאתה מתחום מגביל זה, הייתה חלוקת הקולות חופשית למדי - את תפקידי האלט במקהלה שרים לעיתים קולות קונטרה-טנור וטנור גבוה. תפקיד הקוסמת ניתן, בחלק מן הביצועים, לבס או בריטון, את תפקיד המלח הראשון שר נער (כיוון שבימים ההם לא היה זה בלתי רגיל שנער צעיר ימלא תפקידים כאלה על ספינה) ואת המסר הקצר, אך רב החשיבות, של רוח הקוסמת, המחופשת לשליחו של יופיטר, מרקוריוס, שר קונטרה-טנור.

הדמויות העיקריות באופרה הן: דידו מלכת קרתגו, אנאס גיבור טרויה , בלינדה  בת לוויתה של דידו, מלכת המכשפות וחברותיה. כמו כן יש דמויות משנה של מלחים ואנשי קרתגו. אחת האריות היפות וצובטות הלב ביותר בספרות האופראית היא קינת דידו, הנפרדת לשלום מבלינדה לפני מותה, ("Ah, Belinda", ומאוחר יותר "When I'm laid in earth") ובהמשכה מקהלת הפרידה המקוננת על מות דידו (With drooping wings). "דידו ואניאס" היא אופרה טראגית, האומרת כניעה לצו האלים, הונאת הטוב והיפה ביד הרע והמושחת, ויתור על אהבת אמת וכל שאר המרכיבים של טרגדיה ידועה מראש, אך יש בה גם חן ושמחת חיים, הבאים לביטוי בקטעים כמו המקהלה To the hills and the vales בסוף המערכה הראשונה, הפרלוד למערכה השלישית של המלח הראשון ומחול המלחים שאחריו וקטעי המחול השונים לאורך האופרה.

https://youtu.be/eLMDjdJsOeI. לחצו על הקישור וצפו באופרה היפהפיה הזאת עם תרגום חפשי שלי.

דידו ואנס